<h1>ראב"ן סימן שס"ד</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
תנו רבנן גוי שהדליק את הנר מותר לישראל להשתמש לאורו דנר לאחד נר למאה. וכן גוי שמילא מים לבהמתו להשקות משקה ישראל אחריו ולא אמרינן אפושי אפיש בשביל ישראל, והוא שאין הגוי מכירו אבל מכירו אסור, ואם מילא שלא בפני ישראל מותר דלא בשביל ישראל עביד, ואם בשביל ישראל מילא או הדליק מותר לישראל אחר שלא היה שם דהא לאו אדעתא דדידיה עבד. ונראה לי דהוא הדין אם מילא הגוי לעצמו דשותה ישראל אחריו.
<h2>דף קכג.</h2>
נוטל אדם קורנס לפצוע בו אגוזים, ואוקמה רבה בקורנס של נפחים שמלאכתו בחול לדבר שאסור בשבת. שמע מינה דכל דבר שמלאכתו לאיסור כגון מלאכת קורנס שהוא אסור בשבת אם הוצרך לדבר המותר בשבת כגון פיצוע אגוזים וכיוצא בהן שהוא הכנת אוכל ואינה מלאכה מותר, ולא דוקא דנפח אלא הוא הדין לכל הקורנסין לבד מקורנס דבשמים דמקפד קפדי עליה ומקצי ליה מכל מלאכה.
